גבריאל חוטר היה בן 17 כשנרצח בפיגוע בישיבת ההסדר בעתניאל ב-2002. "הוא היה נער מלא באמפתיה, שבא לעולם כדי לעשות טוב", מספרים הוריו חיים ואסתר. הזמרת נרקיס פגשה אותם במסגרת הפרויקט "יצירת חיי" של "ידיעות אחרונות" ו־ynet, וכתבה בהשראתו שיר מרגש עם מבט אופטימי. צפו
את הדפיקות בדלת בצהרי יום שבת אסתר וחיים חוטר לא ישכחו בחיים. הנקישות המהוססות האלה על הדלת מלוות אותם מאז בכל יום, בכל רגע. זה קרה בדיוק ביום ההולדת של אסתר. את היום המשמח הזה היא קיוותה לבלות לצד בעלה וששת ילדיה, אך בנה גבריאל החליט במפתיע לסגור שבת במכינה. אותו היום שהיה אמור להיות יום משפחתי מאושר הפך ליום זיכרון עצוב — היום שבו התקבלה משפחת חוטר למשפחת השכול.
"גבריאל היה אמור לחזור הביתה לגולן", מספר האב חיים כשלצידו תמונה של בנו המנוח. "הוא התקשר ואמר שיש לו המון ללמוד וחבל על הנסיעה. בשבת הוא הגיע לתפילה בבית כנסת ולקראת סוף התפילה חבר שלו ניגש אליו ושאל אם הוא יכול להחליף אותו בתורנות מטבח כי יש לו דברים חשובים אחרים לעשות. גבריאל השיב שהוא ישמח להחליף אותו. באותו יום, בערב, כולם בישיבה שמעו לפתע צרורות ירי וחזו בתלמידים בורחים מחדר האוכל. הצבא הגיע למקום וחיסל את שני המחבלים. לאחר מכן, כשהם נכנסו פנימה למדרשה, הם ראו את ארבעת תורני המטבח שנהרגו וביניהם גבריאל, הבן שלנו".
זה קרה ב־27 בדצמבר 2002. שני מחבלים מארגון הג'יהאד האיסלאמי התחזו לחיילים, נכנסו למטבח בישיבת ההסדר בעתניאל דרך הדלת האחורית, שנותרה פתוחה וללא שמירה. באותו זמן עשרות מתלמידי הישיבה סעדו וזימרו שירי שבת. את השירים קטעו ברגע אחד צרורות הירי של המחבלים וצעקות התורנים שבקעו מן המטבח. ארבעת התורנים כלאו את עצמם בתוך המטבח ובגופם מנעו מהמחבלים לפרוץ לחדר האוכל. גבריאל חוטר ז"ל, בנם של אסתר וחיים חוטר מכפר אדומים, היה בין הקורבנות. הוא נורה בחזהו שמונה פעמים ומותו נקבע במקום.
"בדיוק חגגנו את יום ההולדת שלי". משחזרת אסתר. "פתאום שמענו דפיקה בדלת, דפיקה ששינתה לנו את החיים".
"חבר שלי עמד מולנו עם שוטר ורב והם אמרו לנו שגבריאל נרצח", ממשיך חיים. על פניו ניכר הכאב והוא משתתק.
"היינו בדממה מוחלטת", אומרת אסתר. "לא היו לנו מילים. הם חיכו, לא ידעו איך נגיב לחדשות הכי רעות בעולם. אבל אנחנו לא הגבנו, לא היו לנו מילים שאפשר להגיד, כלום. יש זמנים בחיים שצריכים לקבל מה שקורה מלמעלה וזהו. שתיקה שהיא רועמת".
ההפתעה הקטנה של נרקיס
הזמרת נרקיס מקשיבה לסיפור בעיניים דומעות. 18 שנה חלפו מאז הפיגוע, אבל הכאב של ההורים טרי כאילו נפרדו מבנם רק אתמול. "זה מפעיל בי בתור אמא כל כך הרבה רגשות, מי יכול לעמוד מול דבר כזה, זה נראה מעל הטבע", אומרת נרקיס. אנחנו נפגשים בישיבה התיכונית מדעית, מצפה נבו במעלה אדומים שם גבריאל למד עד הרצח הנורא שהותיר אותו בן 17 לנצח. הפגישה נערכת כחלק מפרויקט "יצירת חיי" של "ידיעות אחרונות" ו־ynet. במסגרת הפרויקט נפגשים אמנים עם משפחות שכולות ובוראים יצירה ברוח חייו של הבן שנהרג. ההורים, חיים ואסתר, מבקשים מנרקיס לכתוב שיר שיתאר עד כמה גבריאל היה "ילד עם המון אמפתיה. הוא היה מסתכל עליך עמוק בעיניים ובתוך שנייה יודע מה עובר עליך. ילד שבא כדי לעשות שלום בעולם". עם המילים האלה יצאה נרקיס אל האולפן, לתת מילים ומנגינה לסיפור החיים של גבריאל שנקטע בטרם עת.
הפגישה השנייה בין נרקיס להורים מתקיימת כבר בשיחת וידיאו. כן, בזמן שחלף מאז נכנסה נרקיס לאולפן וכתבה את השיר לזכרו של גבריאל, התפרצה בעולם מגפת הקורונה. למרות המרחק, העצב וההתרגשות הצליחו לחדור מבעד למסך. העוצמה של המילים ושל הקול של נרקיס, יחד עם הגעגועים והכאב בעיניהם של אסתר וחיים כשהביטו זה בזו, גרמו לשיחה הווירטואלית להיות, במפתיע, מרגשת לא פחות מהפגישה הראשונה שהתקיימה פנים מול פנים בעתניאל.
"הבנתי עד כמה אתם אנשים מאוד אופטימיים, זוג עם המון אמונה", מספרת נרקיס כשמעבר למסך מביטים בה ההורים בעיניים סקרניות ומלאות ציפייה. "החלטתי דווקא לא לכתוב שיר שנותן תוקף לעצבות אלא שיר שמדבר על גאולה ותקווה. חשבתי שכל מה שקורה עכשיו לעם ישראל וקרה לכם עם הבן שלכם הוא מסע שאנחנו עוברים כדי להגיע למקום של גאולה, למקום שבו נדע להסתכל על חצי הכוס המלאה. מתוך זה נוצר השיר שכתבתי על גבריאל — הוא מדבר אמנם גם על חושך אבל בעיקר על האור שמתקרב. אני מאמינה שהנשמה נשארת ושכל מה שקורה, ושכל מה שאתם עברתם לא קורה לחינם. זו זכות גדולה להיות חלק מהתהליך שלכם ומרוב שהשיר יקר לליבי החלטתי להכניס בו הפתעה קטנה".
השיר מתחיל להתנגן. אסתר וחיים אינם אנשים שמרבים לדבר ולהפגין רגשות, גם במפגש הראשון הם דיברו במשפטים קצרים, בחרו כל מילה בקפידה. אבל ברגע שהשיר מתחיל להתנגן ובעיקר כשקולה של נרקיס נשמע לראשונה, ניתן להבחין מיד בעוצמת התחושות. ההפתעה "הקטנה" שבחרה נרקיס היא הבן שלה, אליה מאיר, שמצטרף לפזמון בקולות רקע. קשה לעצור את הדמעות, זאת אמנם שיחת וידיאו, אבל מכל הצדדים שלה נשמע קול בכי.
"הרשיתי לעצמי להכניס את הבן שלי לתוך השיר", מספרת נרקיס בהתרגשות. "אתם משפחה מאוד מוזיקלית, גם גבריאל היה כזה, והרגשתי צורך להכניס גם אני את המשפחה שלי לתוך השיר. הבן שלי היה באולפן כשהקלטתי והכנסתי את הקול שלו כי אין דבר יותר טהור מילדים, מוזיקה וגאולה, וזה החלק שלי בתוך הסיפור המרגש שלכם".
"אסור להיכנס לדיכאון"
"גבריאל היה מתנה לעולם, כל אחד היה רוצה ילד כזה", משתפת אותנו אסתר במפגש הראשון. "מאז שהיה קטן הוא היה עם אמפתיה ענקית, משהו יוצא דופן. כשהילד שלך נעלם לך ככה ברגע נוצר חלל ענק בלב. מה אפשר לעשות עם אותו חלל? למלא אותו במעשים טובים. הבנו שקרה לנו אסון אבל שאסור לנו להיכנס לדיכאון. אם כל אחד ייקח משהו מגבריאל העולם יהיה טוב יותר".
"הקמנו בבית הכנסת בישיבה ארון קודש לזכרו", מספר חיים וקם להראות לנו אותו בגאווה. "הארון בנוי מעץ. העץ מסמל קשר לקרקע וגם קשר לשמיים. על העץ חרטנו את השמש בשקיעה. בין העץ לשמש יושב גבריאל עם ציצית ולומד תורה. הארון מספר את הסיפור של גבריאל. אם נוגעים בו אפשר להרגיש את העדינות של העץ, את החריטות של הציורים, זה משהו מאוד מיוחד ומרגש עבורנו".
"כשקראתי על גבריאל מיד הרגשתי חיבור מיוחד", מספרת נרקיס. "הבנתי שזה לא הגיע אליי סתם. לפי הסיפורים היה אפשר לראות שגבריאל היה סוג של ילד־איש. עד גיל 17 הוא הצליח להגשים המון דברים וזה נגע בי מאוד. דרך השיר אני מקווה שנצליח להשאיר עוד זיכרון מגבריאל. עבדתי עליו בחרדת קודש. ניסיתי ליצור משהו שגבריאל עצמו היה רוצה שאעשה".
בפגישה השנייה, כשנרקיס סיימה לבצע את השיר והדמעות שבעיניה החלו לזלוג על הלחיים — אסתר וחיים התקשו למצוא את המילים. דממה שמספרת המון, כאב שעובר ללא מילים. "השיר ממש נכנס לנשמה של גבריאל", אומרים ההורים לאחר שתיקה ארוכה. "גבריאל תמיד הסתכל על הדברים הפנימיים, על מה שלא רואים בדרך כלל. אנחנו מקווים שהמסר של השיר יעבור להרבה אנשים. זה מרגש לשמוע את השיר בפעם הראשונה ולהתאהב, היו לנו חששות שאולי לא נתחבר לשיר ואנחנו רוצים להודות לנרקיס על השיר המרגש הזה".
עולם חדש | נרקיס
עיניי נהר של מים
נשבר ליבי לשניים
כמה הסתובבנו עד לכאן
הראיני נא כבודך
ארוצה אחריך בתוך ים
שמעתי את שמך
יראתי כל כך
האם לא הגיע הזמן?
אשא אני עיניי אל ההרים
אליו אליו
יישמע קולי למרחקים
ודאי ישמע
יעלה האור
יתגלה זיו פנינו
איש אחיו ישמור
יתחזק לבבנו
חושך יעבור
יפקחו אז עינינו
שמש שוב מרפא
אתה לי עולם חדש
מכל אותה הדרך
אתה נמצא בערך
אין לי את הבוקר, אין לי לילה
ואם אינך בדלת
אז לאן אני חוזרת
חיפשתי די
שמעתי את שמך
ראיתי קולות בהר
האם לנצח תשכח?
אשא אני עיניי אל ההרים
אליו אליו
יישמע קולי למרחקים
ודאי ישמע
יעלה האור
יתגלה זיו פנינו
איש אחיו ישמור
יתחזק לבבנו
אל ביתך תחזור
אשא אני עיניי אל ההרים
אליו אליו
יעלה האור
יתגלה זיו פנינו
איש אחיו ישמור
יתחזק לבבנו
שמש שוב מרפא
אתה לי עולם חדש