"גבריאל הקטן" – לזכר גבריאל חוטר הי"ד
"כשמת שמואל הקטן תלו מפתחו ופנקסו בארונו, מפני שלא היה לו בן. והיו רבן גמליאל הזקן ורבי אליעזר מספידין עליו ואומרים – על זה נאה לבכות, על זה נאה להתאבל. מלכים מתים ומניחים כתריהם לבניהם. עשירים מתים ומניחים עושר לבניהם. שמואל הקטן נטל כל החמודות שבעולם והלך לו. ועל זה נאמר – "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך". ולמה נקרא שמו "קטן"? לפי שהיה מקטין עצמו, ויש אומרים – לפי שמעט קטן היה משמואל הרמתי".
אף אנו נאמר על גבריאל שלנו – "גבריאל הקטן". קטן היה בגילו הצעיר, ובוודאי יחסית להישגים העצומים שהצליח להגיע אליהם, בשקידתו ובמעשיו המרשימים, בשנים המועטות שחי.
"גם במעלליו יתנכר נער, אם זך ואם ישר פעלו" – יש מי שזוכה לעמוד על דעתו רק כשמגיע לבגרות, ויש מי שזוכה לכך כבר בנעוריו, גבריאל זכה לכך עוד מקטנותו.
כבר בילדותו ניכר היה גבריאל כילד צדיק, כשהסתופף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ועוד משחר נעוריו זכה להגיע ללימוד מתוך אהבת תורה, מתוך רצון ומודעות פנימית עמוקה. בגיל עשר לערך זכה גבריאל לסיים את התנ"ך בגיל שלש עשרה סיים ששה סדרי משנה, ובגיל חמש עשרה סיים את ארבע עשר הספרים של משנה תורה להרמב"ם! היה בא לשיעורים, שואל כענין ועוסק בדברי תורה עם מבוגרים ממנו בשנים הרבה. והכל מתוך נעימות, בזרימה פשוטה טבעית וקולחת. לא מחזיק טובה לעצמו על מה שלמד או על מה שכבר ידע.
גבריאל שלנו היה "תלמיד חכמים" במלא תכונותיו – עסק בתורה תדיר מדי יום ביומו, בשקידה עצומה, בהתמדה ובמסירות בל תאמן מבוקר עד ערב ועד שעות הלילה המאוחרות. היה קם מדי בוקר להתפלל כותיקין, ובמשך היום היה שוקע ראשו ורובו בלימוד תורה – בבלי וירושלמי, משנה, הלכה ומוסר. את שעת הפסקת הצהרים ניצל ללימוד מדעים, ממש כפי שנהגו גדולי ישראל ובראשם הרמב"ם שלימוד מדעים בא אצלם כדי לפתח את יכולתם ללמוד תורה.
תכונות הנפש שהיו בו, היו כשל תלמיד חכם – צנוע ועניו, עדין ורגיש, נעים הליכות, אהוב על חבריו. אהב לשיר, היה יצירתי וידע להלחין ולזמר. היה מוכן תמיד לעזור למי שהיה זקוק לכך. העובדה שהחליף חבר באותו ערב בתורנות המטבח, כל כך מאפיינת את גבריאל והתנהגותו. אך יחד עם תכונותיו האציליות היה מקטין עצמו, ממש כשמואל הקטן, הצניעות היתה תכונה בולטת אצל גבריאל בתוך שאר תכונות טובות ומעולות שניחן בהם. גם כאן נאמר – "גבריאל הקטן", על שם שהיה מקטין עצמו.
בתכונותיו ובמעשיו מזכיר היה מלאך. מלאך אנושי צעיר ומבטיח שנמצא וחי אתנו כאן. אף אנו נאמר – "גבריאל הקטן", שהיה מעט קטן מהמלאך גבריאל. חבל על דאבדין ולא משתכחין. אין אנו מהרהרין אחר מדותיו של הקב"ה. אך ליבנו דואב על האי שופרא דבלי בארעא. על אותו תלמיד חכם שיכול היה להמשיך, להתגדל ולעלות ולהאיר לדור.
אנו מבקשים לחזק את המשפחה המופלאה. משפחה מלוכדת, יצירתית ומזמרת. עוסקים תדיר בתורה, בגמילות חסדים ובתמיכה למי שזקוקים לכך. כעת המשפחה זקוקה לתמיכה. יהיה רצון שהקב"ה ישלח לכם ניחומים בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.
גבריאל גולדמן