לתלמידי היקר – גבריאל, הי"ד
הרב ראובן גרודנר
לכל ילד, לכל ילדה – יש חלום. גבריאל – אתה חלמת להיות תלמיד חכם. השקעת את כל חילך, כל מאודך, כדי להגיע למטרה הנשגבה הזאת. למדת תורה בהתמדה, ועדיין מצאת זמן ללמוד לימודי חול ולהתקדם בלימודי אוניברסיטה כשאתה עדיין בתיכון. אמנם, מעל הכל, נפשך חשקה בתורה.
אברך היית – אב בחכמה, רך בשנים.
זכורני את השנים המתוקות, שהיית בא אל ביתי מדי שבוע לשבת וללמוד תורה. הלכה, משנה, גמרא, חומש – הכל רצית לדעת ולהבין. פעם הצעתי לך ללמוד רמב"ם כדי שתוכל להקיף את כל תחומי התורה. ולפני כשנה וחצי, באת אלי הביתה ואמרת שסיימת את הרמב"ם ושאתה רוצה לשבת איתי ולעשות סיום על כל המשנה תורה של הרמב"ם, הי"ד החזקה, כל ארבעה עשר הספרים.
חלומך התגשם גבריאל יקירי, הגעת לישיבת ההסדר בעתניאל וכבר היית תלמיד חכם. ולא רק תלמיד חכם היית. מעל זה – הלכת בדרך ה'. התנהגת תמיד על פי מידותיו של הקדוש ברוך הוא – חנוך ורחום, צנוע ועניו.
קולך היה קולו של הקב"ה – קול דממה דקה. אבל כשלמדת תורה וכששרת שירי קודש – אז קולך היה בכוח, בהדר, שובר ארזים.
מי ימלל גבורותיך ונפלאותיך?
בן יקיר היית להוריך היקרים – חיים ואיליין. "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תיראו" – קיימת שתי מצוות אלו במלואן. ואיך שהתייחסת לסבים שלך – באותו כבוד, ובאותה אהבה – כי בני בנים הרי הם כבנים.
היית אח צעיר ואח גדול, בן, נכד, תלמיד ומורה, חבר טוב ושכן טוב. זכינו למלאך בקרבנו!
אמש, ראינו בחדשות תמונות של מקום הפיגוע הנורא בחדר האוכל של הישיבה בעתניאל. שלולית דם על הרצפה במטבח. של מי הדם הזה? שלך, גבריאל? אלי של אחד מחבריך שנרצחו איתך? נרצחו על ידי בני בליעל, מנוולים, משוקצים, מתועבים, אנשים חסרי צלם אלקים. ראיתי את הדם ונזכרתי בטיטוס הרשע שנכנס לבית קדשי הקדשים, נטל סייף וגידר את הפרוכת. נעשה נס, והיה דם מבצבץ ויוצא. חשב הרשע ההוא שהרג את הקב"ה כביכול. ושאלתי את עצמי, בשביל מה היה צורך לנס הזה? כדי שהגוי הרשע העובד עבודה זרה יחשוב שהרג את רבש"ע? אני לא חושב כך. אולי כן היה צורך לנס הזה, שדם יבצבץ מפרוכת המקדש, כדי שאנחנו נדע שהכאב שלנו מורגש למעלה. כשזורם דם יהודי למטה, זורם דם למעלה. הכאב שכולנו מרגישים היום משקף את הכאב של השכינה.
אמר ליה הקב"ה לירמיהו ביום חורבן ביהמ"ק: אני דומה היום לאדם שהיה לו בן יחידי ועלה לו לחופה ומת בתוך חופתו. ומה יאמר הקב"ה על גבריאל, שנקטף ממנו בגיל שבע עשרה, ועוד לא זכה לעלות לחופה?
גבריאל אהובי – היית תלמיד חכם, היית חסיד וצנוע, היית גומל חסדים, היית בן ונכד ואח ותלמיד – יוצא מן הכלל. השגת הרבה בחיים הקצרים שלך. ועכשיו עלית למעלה מכל זה – בליל שבת קודש נהיית קדוש!
אומר דוד המלך "נורא אלקים ממקדשיך", וחז"ל דרשו, אל תקרי "ממקדשיך" אלא "ממקודשיך".
"נורא אלקים ממקדשיך, א-ל ישראל, הוא נותן עוז ותעצומות לעם, ברוך אלקים" (תהלים ס"ח).
שה' יקום את דמך. ת.נ.צ.ב.ה.
ראובן גראדנר