הספד לאחי גבריאל הי"ד / ספי
לולי, אחי החמוד, הגאווה שלי בכל מקום, אתה לא מתאר לך עד כמה הערצנו אותך.
השבת כשלמדתי את הפרשה פתאום תפסתי את עצמי שאני לומד כמוך, מתבונן בדו שיח בין משה לקב"ה ולא מבין איך משה רבינו לא קולט שהוא צריך להנהיג את ישראל, איזה ענווה יש לו מול רבונו של עולם. עכשיו אני מבין את הענווה שהיתה בך לא ניתן לתאר, היית קם עם משכימי קום והולך לישון באמצע הלילה בלי לשכוח לקרוא מהתנ"ך לפני השינה כמו שקראת כל לילה עם אבא
רק לפני שלושה חודשים התחתנו וכל כך שמחת בשבילנו. כולם ידעו שאין מה לדאוג כי גבריאל נמצא בעתניאל ויטפל בנו. כל בעיה שהייתה לנו היית הכתובת, דרבנת אותנו להשקיע בקרוון והיית מגיע לעשות הכל.
כשהיית בא לבית שלנו בשבתות הארוחות היו שונות. בשלב מסוים אמרת לנו שנפסיק להזמין אותך כדי שנהיה קצת לבד.
תדע לך שאנחנו נשארים בעתניאל לחיות וללמוד את תורתך.
גבריאל החברותא שלי ברמב"ם, ששומע מכולם ורק לאחר שיקול דעת אומר את דעתך.
החיוך שלך המעודד שמלווה אותנו, המשמעת החזקה שאהבת להשליט על עצמך, העזרה שלך לכל אחד, הצדיק שלא נגע בשערות זקנו.
כבר כשנולדת אמא, אבא, בן ישי וכנראה שגם אני ידענו שיש לנו מלאך בבית שלנו ולכן קראו לך גבריאל.
מלאכים עושים את השליחות שלהם וחוזרים, אתה הספקת לעשות הרבה שליחויות בכל מקום שהיית, בהקרנת אור בהנהגה השקטה שלך. גבריאל שנולד בוגר עם חוש ההומור המיוחד שלך, הילד עם הנשיקות המיוחדות שמטפל בכל דבר, האומן שלנו, תלמיד חכם שהתורה היתה חייו, עליך אפשר לומר שהיית תלמיד מובהק של כל רב שלמדת אצלו. כל מה שלמדת חקרת עד הסוף. ידעת כמו הרמב"ם לעסוק במדעים בזמנך החופשי בלי שזה יפריע ללימוד התורה אלא ישלים אותו. האמנת שהלימוד האמיתי זה הלימוד לעומק בכל תחום.
סליחה שלא עשינו את כל ההלוויה כמו שהיית רוצה ע"פ המנהגים שרצית, פשוט אין לנו אותך לשאול מה לעשות.
עכשיו כל פעם שנשיר הקול שלך יהיה חסר.
אנחנו מתגעגעים אבל יודעים שאתה רוצה שנמשיך לשיר ולשמוח ולא לתת להם לנצח אותנו.