גלי צהל "עושים צהריים" 29.12.02
… שוחח גבריאל חוטר, אחד מארבעת הרוגי הפיגוע, עם אחותו מיכל.
שלום, מיכל.
שלום.
בת כמה את?
14
ספרי לי על השיחה האחרונה שלך עם אחיך.
ביום שישי אני דיברתי עם גבריאל בטלפון. הוא אמר לי שהוא שומר. שאלתי אותו…
באיזו שעה זה היה?
אני כבר ממש לא זוכרת.
בערב מתישהו?
לא. ביום שישי, זה היה בצהריים. לפני כניסת שבת.
או. קיי.
ושאלתי אותו אם הוא לא מפחד. אז הוא אמר לי: לא, יש כאן עוד שישה שומרים. שאלתי אותו: אבל מה יקרה אם יבוא מחבל? הוא ישר ענה לי: אני אירה בו. ואם יבואו שני מחבלים, אז מה אתה תעשה? והוא אמר לי בספונטניות: אני אירה בהם, ואם הם יהרגו אותי – אז אני אמות על קידוש ה' ובשמחה על שהצלתי יהודים אחרים. הוא אמר את זה בכזו ספונטניות, כאילו זה ברור מאליו. ואני ישר אמרתי: עזוב שטויות, על מה אתה מדבר? אבל… אבל זה בעצם מה שהוא עשה.
מה חשבת על מה שהוא אמר? על הנכונות הזו להיהרג? בעצם, זה מה שהוא אמר.
גבריאל הוא תמיד כזה. הוא אף פעם לא חושב על עצמו, תמיד על אחרים. לא אכפת לו אם הוא יסבול. הוא תמיד רק נתן ונתן, והוא לא ידע מה זה לקבל.
הרגשת שהוא באמת מתכוון למה שהוא אומר?
כן.
ושאלת, כי מה… כי פחדת שזה באמת יכול לקרות, או ששאלת סתם כי שואלים?
שאלתי כי… לא יודעת. אני תמיד פחדתי. עם גבריאל, יש לי קשר ממש טוב אתו בזמן האחרון. הוא כמו אח חבר קרוב כזה. בכל בעיה אני תמיד שואלת אותו.
כמה ילדים אתם, חמישה?
אנחנו… היינו שישה ילדים.
שישה.
כן.
ספרי לי עוד על גבריאל.
גבריאל… הוא היה הצדיק של המשפחה. הוא היה פשוט מלאך. לגבריאל, תמיד קראנו לו "לולי". הוא אהב, כשהיינו קטנים, שקראנו לו לולי. לולי זה ממש מתוק ונגמר מהר – כמו גבריאל שהיה מתוק וסיים את החיים שלו מהר.
אתם, המשפחה, גרים ברמת הגולן.
כן. באלוני הבשן.
למה הוא בחר ללכת דווקא לשם?
כי אח שלו הגדול גם כן שם. הוא גר שם עם אשתו.
בן ישי?
לא, ספי. הוא גם למד שם.
אחיך הבכור, בעצם השתתף באירוע הקטלני ההוא בחברון לא מזמן.
כן. בן ישי.
והחיים שלו ניצלו אז. הוא לא נפגע.
כן, כי הם איבדו את הדרך למקום הפיגוע. הם, בעצם, היו הכי קרובים, ואם הם היו מגיעים לשם, אז הם… הם היו אמורים להיות אלה שפינו את הפצועים בהתחלה.
תגידי, סיפרת להורים על השיחה שהייתה לך עם גבריאל לפני שהיה הפיגוע, או רק אחרי?
לא. רק אחרי. כששמעתי… אז ישר אמרתי להם את זה.
ומה הם אמרו?
מה הם יכולים להגיד חוץ מלבכות?
כן. אני מאוד מודה לך, מיכל. תודה רבה.
תודה רבה.