בן-ישי חוטר

הספד של בן-ישי

“הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים”

גבריאל- מלאך מטייל בשמיים.

אחי הצעיר הגדול בחכמה ובדרך ארץ- לאות ולמופת היית לנו, בכל אשר עשית-

בין בגדלותך בתור ה ובין באישיותך הקורנת שמחה עזרה ואהבה.

נראה שבחייך הקצרים הצלחת להתגבר על קליפת הגשמיות המכסה אותנו:

אכלת מעט ובזמנים קבועים וצמת פעמים רבות בימי שני וחמישי.

הסתפקת בשינה מועטת- הלכת לישון אחרון וקמת ראשון.

עוד כשהיית קטן אבא היה מעיר לך ללכת לישון מוקדם אך אתה המשכת בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה.

את התנ”ך סיימת בגיל 10

את המשנה סיימת בגיל 13

את הרמב”ם סיימת בגיל 15

הפוסק המשפחתי שנועד לגדולות, ידיעותיך היו עצומות. רוחב הידע שלך הקיף תחומים כה רבים בדיוק כמו הרמב”ם שסובר שכדי לדעת את גדלות הבורא חייבים להיות בקיאים במדעים.

אתה הוא זה שדחפת אותנו חזרה לנהוג מנהגי אבותינו בתימן. למרות שנראית האשכנזי מבינינו הכנסת אותנו ל”כיס הקטן” במיוחד בקריאה ובהגיה התימנית.

גבריאל- איך נכין מצות בלעדיך???

בברית המילה שלך, צרחת צריחה אחת ואז שתקת- אבא אמר לי אז, שזה בגלל שאתה צדיק- וכמה הוא צדק…

עזרתך לזולת לא ידעה גבול- כשעברתי דירה אתה הראשון שבא לעזור ונשאת עד הסוף בעבודת הסבלות הקשה.או כפי שכינית אותה בחוש ההומור המפותח והמפולפל שלך שבו תיבלת את כל אשר עשית: “זלמן ברשי ובניו”. הודות לעבודתנו ה”זלמנית”. למי שלא יודע -“זלמן” הינו מילה נרדפת לשלומיאל בקרב משפחת חוטר.

 

לפני ברית המילה של שלמה בני כבר לא היה לי כח להישאר ער כל הלילה וללמוד, ואמרתי לעצמי שאם לא אישן לא אהיה מרוכז בברית אז אתה נשארת ללמוד תורה לשמירה על התינוק.

 

 צנוע ועניו היית ועל מעשיך הטובים השתדלת לא לספר.

אנחנו איבדנו אח ועם ישראל איבד את אחד הכוכבים העולים של דור ההמשך.

כולם תלו בך תקוות, אבל כנראה שאיננו ראויים להתגשמותן.

אנו יודעים שבחרת בישיבת עתניאל כי חשבת שזאת הישיבה בה תצליח להגיע לדרגת הנבואה. שאפת תמיד למצוינות ובכל תחום בו פעלת עשית כל דבר עד הסוף.

גבריאל היה רוצה שנמשיך הלאה וכמו שהוא נהרג בשמחה על קידוש ה’, היה רוצה שנחיה בשמחה תוך קידוש ה’ בחיינו. שנאהב את משפחותינו, עמנו, אלוקינו וארצנו . ושתמיד נשאף לשפר את מעשינו.

 

תודה לך ה’, שנתת לנו את ההזדמנות להיות כל כך קרובים לנשמה כל כך גדולה.

ה’ נתן וה’ לקח, יהי שם ה’ מבורך.

“רחם בחסדך על עמך צורנו, על ציון משכן כבודך, זבול בית תפארתנו. בן דוד עבדך יבוא ויגאלנו רוח אפינו משיח ה’…”